על יוגה והתפתחות אישית

צרו איתי קשר

פוסטים אחרונים

על יוגה והתפתחות אישית

אם אתאמן ביוגה, האם אחווה התפתחות? יש לי תלמידה שמגיעה לשיעור פעמיים בשבוע. מתמידה, מתאמצת עד מאד, מזיעה, מתנשפת, נותנת את כל כולה באימון. היא

קרא עוד »

הרפייה – התנוחה הקשה ביותר

הרפייה – לא רק בסוף אימון. האימון מתחיל בהרפיית מאמץ. כך אנחנו מכינים את הגוף שלנו לעבודה. הרפיית מאמץ היא עיקרון מרכזי וחשוב באימון, ובעיקר

קרא עוד »

דף הפייסבוק

אם אתאמן ביוגה, האם אחווה התפתחות?

יש לי תלמידה שמגיעה לשיעור פעמיים בשבוע. מתמידה, מתאמצת עד מאד, מזיעה, מתנשפת, נותנת את כל כולה באימון. היא מרגישה שהיא נותנת את הכל!

“האם אחווה התפתחות “היא שואלת אותי?

שאלתי אותה איזו התפתחות היא מבקשת לחוות?

אמרה שהיא עייפה מלרדוף אחרי הזנב של עצמה, שהיא רוצה חיים של שקט ושלווה.

היא שמעה שיוגה מרגיעה, היא רוצה לתת הכל ולהתאמץ כדי להשיג את היכולת להירגע באמת.

התלבטתי איך לענות.

כשאנחנו לוקחים הפסקה מלחפש בחוץ, ומתחילים להקשיב פנימה, אנחנו מטפחים מערכת יחסים מיטיבה עם עצמנו ועם גופנו. כשאנחנו יציבים, אנחנו גם מרגישים ככה, וכמו מעגל קסמים, משהו הופך שקט יותר בהתנהלות שלנו.  

להרגיש טוב עם עצמנו ועם החיים שלנו, זו התפתחות.

גם לדעת שלא טוב ולהיות מסוגלים להקשיב למסרים שבאים מבפנים, להניח את האצבע על מה לא טוב ולבצע שינוי בחיים בהתאם, זו התפתחות.

אם רוצים מאד את התוצאה, את השקט, את הגמישות, את היכולת להיות כמו שאנחנו חולמים להיות, התוצאה הרי חומקת מהידיים

אי אפשר להתאמץ כדי להירגע, צריך לשחרר בשביל זה, אבל איך אפשר להסביר דבר כזה למישהו שבכלל לא מסוגל לתפוס שלא הכל תלוי בו.

שאלתי את אותה תלמידה שבקשה להיות רגועה בחיים, איזה חלק הכי קשה לה בשיעור, היא ספרה שבעצם הכי קשה לה לשכב בהרפייה, אבל אם היא מאפשרת לעצמה לשכוח לרגע את כל מה שיש בחוץ ומחכה לה כרגע לפעמים היא יוצאת רגועה וזה משמח אותה.

שאלתי אותה אם היא אי פעם הרגישה ככה בהקשר אחר והיא ספרה שדווקא לא מזמן, כשהיה לה קשה להירדם היא דמיינה את הקול שלי מכניס אותה להרפייה, לקח קצת זמן, אבל בסוף היא נרגעה, כשהיא לא חשבה על כמה היא חייבת להספיק לישון.

היא הגיעה בעצמה למסקנה, שאם היא תמשיך לשים לב כל פעם מחדש לתחושה שהרפייה מטפחת בה, היא תוכל לגעת בזה גם ביומיום משום שההרגשה כבר תהיה מוכרת לה, היא תדע מה לחפש.

ושתינו הרגשנו, שהיתה פה איזו התפתחות.

החיים שלה לא ישתנו ברגע, היא לא תחווה הרפייה עצומה או חיים של שקט מעכשיו לעכשיו, היא תדע לזהות רגעים של שקט בתוך חיים. זה אולי לא השינוי שהיא בקשה, אבל עצם הפנית תשומת הלב לרגעים הקטנים האלה, בהם מזוהה רוגע באופן מובהק, מביאה בכל פעם חוויה של מגע עם מה שחשוב, כשלומדים לזהות את רגעי השקט הקטנים, לומדים גם ממה הם מורכבים, מתי הם מגיעים, איך הם מרגישים בגוף, מפנים עבורם יותר ויותר מקום.

אולי ה”התפתחות” שחווינו, היא לא בדיוק מה שרצינו או שחשבנו שיהיה, גם אם השינוי אחר, אבל מקרב אותנו למה שחשוב לנו בחיים, מדובר בהתפתחות ואל לנו לבטל את זה. אם נאסוף כל רגע כזה של התפתחות כמו פרח עדין, בסוף יהיה לנו זר.

סגירת תפריט