אימון על פי חמשת הקושות- אימון בחמישה רבדים.

צרו איתי קשר

פוסטים אחרונים

"דרישטי" – אימון בנקודת מבט

אחד הדברים המאתגרים באימון יוגה, הוא שימור הפוקוס שלנו, או ריתוק תשומת הלב שלנו לדבר מסויים לאורך זמן. תשומת הלב שלנו קופצנית, וכל הזמן עוברת

קרא עוד »

מה עליי לדעת לפני שיעור יוגה?

מה כדאי להביא לשיעור יוגה? כדאי להגיע לשיעור יוגה עם בגדים נוחים לתרגול. כמורה אני תמיד מעדיפה לראות את כפות הרגליים והקרסוליים של תלמידיי. אני

קרא עוד »

נורופתיה

נימול בכפות הידיים והרגליים לאחר טיפולים כימיים היא תופעה מוכרת כתופעת לוואי עצבית. למה זה קורה ומה עושים עם זה תופעת נימול בכפות הידיים והרגליים

קרא עוד »

דף הפייסבוק

למה בעצם אנחנו מרגישים אחרת כשאנחנו יוצאים משיעור יוגה? אנחנו מרגישים נוח יותר בגוף שלנו, קלילים, לא עייפים. מה באימון הזה, גורם לנו להרגיש אחרת?

הכתבים היוגיים העתיקים מספרים לנו שאימון היוגה הפיזי (אסנה) אמנם עובד על הגוף, אבל חודר עמוק יותר לערוצים הפנימיים. הכתבים היוגיים משרטטים מפה מאד ברורה של השכבות העמוקות יותר ומתייחסים לכך כמבנה אנטומי לכל דבר. המודל הזה נקרא פאנצ'ה מאיה או פאנצ'הקושה.

פאנצ'ה= חמש

קושה היא שכבה.

מאיה- היא ביטוי לאשליה- החומר שאנו חושבים שהשכבה עשויה ממנו.

חמשת הקושות מתוארות בכתבים ההינדיים (טאיטריאה אופנישד) והן ביטוי לתיאור אנטומי מוקדם.

ליוגים הקדומים היה זמן רב לשבת ולהתבונן בעצמם. גם באופן פיזי אבל גם בתחושות וברגשות שעלו. פעם, בימים עברו, מיטב המוחות התכנסו כדי להבין כיצד פועל גוף האדם. התיאור ה"רב גופי" הזה, הוא שהתקבל כתיאור אנטומי. בחלק מהמקומות הוא מתואר כמנדלה, גוף בתוך גוף, ספירלה או בצל רב שכבתי.

השכבות עוטפות אחת את השניה, מזינות ומוזנות אחת מהשניה ומשפיעות אחת על השניה.

בתקופה האחרונה יצא לי להתאמן בתשומת לב לשכבות האלה כפי שהן מתוארות בכתבים היוגיים.ומאמר זה הוא פועל יוצא של תובנות שעלו מהאימון שלי לגבי האופן בו כל קושה,כל שכבה כל גוף, מקבלים ביטוי בתוך האימון. עם זאת אסייג ואומר שאי אפשר באמת להפריד בין השכבות. כדי לנשום חייבת להיות תנועה של גוף, וכדי להבין מה קורה בזמן שאנו נושמים או נעים, התודעה שלנו, ההכרה שלנו חייבות להיות נוכחות. אבל, לצורך המשחק וההנאה שבחקירה, בחרתי לפרק אותן קצת ולהדגים מספר תרגולים שמפנים זרקור אל כל שכבה באימון.

אתם מוזמנים לנסות אותם באימון שלכם. אשמח לשמוע איך היה.

אנא מאיה קושה: שכבת הבשר/ האוכל .

זוהי השכבה שעשויה מבשר, איברים, רקמות, שרירים, גידים, עצמות. זוהי השכבה שאנו רואים בעיניים. אימון בשכבה זו יקבל ביטוי באופן שבו הגוף פוגש את המזרון. איפה נניח אתהרגל, את היד, איזה צורה נעשה עם הגוף. היכן יהיה מרכז הכובד, לאן להעביר משקל.

שני דברים מעניינים שיכולים לעלות בנו כשאנחנו מתאמנים בתשומת לב לשכבה הזו הם

  • מהו מ"מאמץ" הנכון לנו. איזה מאמץעלינו להשקיע כדי להרגיש נינוחים ויציבים בתנוחה. כאשר אנו שמים לב לצורה החיצוניתשהגוף שלנו מייצר, לתנוחה שאנו בונים עם הגוף, כיצד ננוע בתוך התנוחה או בכניסה אליה או ביציאה ממנה כדי להשיג יציבות?

האם כשאנחנו נמתחים יותר אנחנו מרגישים טוב יותר? או אולי דווקא כשאנחנו מרפים אל תוך הצורה שיצרנו עם הגוף.

  • כאשר אנחנו באים במגע עם הקרקע, לדוגמא בסיום תרגול, בתנוחת ההרפייה- (שוואסנה)- אילו נקודות בגוף שלנו באות במגע עם הקרקע? איזה חלק בגוף שלנו בא במגע עם הקרקע, איך באה לידי ביטוי התחושה הזו? כובד? מלאות? רכות? והאם צד ימין וצד שמאל מרגישים אחרת אחד מהשני. באיזה אופן?

פראנה מאיה קושה: השכבה האנרגטית שעשויה מאוויר

אנחנו מתאמנים בניסיון לשמור על "יציבות ונינוחות" פטנג'לי כתב- "התנוחהיציבה ונינוחה" היציבות קשורה יותר לאופן בו אנחנו מסדרים את הגוףשלנו בתוך התנוחה, כפי שדובר בסעיף הקודם. הנינוחות, היא כבר מימד יותר פנימי,והיא קשורה ליכולת שלנו לעמוד במצב לא נוח ולהתרווח בו. להשלים עם אי הנוחות,לנשום ולהתייצב בתוך מצב שלאו דווקא נוח לי בגוף או יציב. אני מבינה את זה כחיבורשל שני הגופים. הגוף הפיזי – האנאמאיה קושה, והגוף הפראני, העדין יותר זה שעשוי מנשימה או "אנרגיית החיים" .

אימון בתשומת לב לשכבה הזו ישים דגש על הנשימה ועל האופן בו הנשימה מניעה את הגוף החי.כיצד מבפנים מושגת התרחבות והתארכות (זה החיבור של פראנה מאיה קושה עם אנאמאיהקושה/

 הפראנהמאיה קושה היא המניעה את אנרגית החיים שזורמת בנו. כשאנו נושמים יחד, כקבוצה בעת שיעור קבוצתי, לפעמים נחוש שנוצרת אנרגיה מיוחדת. נשימה היא אקט מאד אינטימי. ומחבר אותנו אל הפנים שלנו, אל המהות שבתוכנו. הפראנה היא השכבה השניה. היא גם בגוף וגם מחוצה לו. רישומים עתיקים מסמנים את גבולותיה באזור החזה אבל גם מסביב לראשואזור המצח (האאורה- ההילה החיצונית שסביב הראש שלנו). דסיקשר- מורה דגול ליוגה תיאראת זאת כך שהאימון הפיזי, מאפשר לנו להניע את כוח החיים את ה'צי את הפראנה בגוףולתעל אותו בערוצים באופן מיטבי.

  • במהלך האימון, מידי פעם, כדאי לעצור, להתבונן. להרגיש איך הצורה היא עדיין אותה צורה אבל אפשר "לשחק" עם ההתארגנות שלנו בתוכה, להתרחב, להתארך, לרכך להרפות מאמץ, כל אלה הם ביטויים של הגוף הפראני.

מאנו מאיה קושה:

שכבת ההכרה שלנו. אימון בתשומת לב לגוף המנטאלי שלנו.

האופן שבו החושים שלנו תופסים את העולם. הזיכרונות, המחשבות, התחושות, הרגשות. המקום שבויושב המידע שנאגר.

בזמן האחרון אני עוסקת בתשומת לב לאופן שבו אני עושה דברים. אני שואלת את עצמי, מה מידתהמחויבות שלי? וכאשר אני מחליטה החלטות, איפה יושבות ההחלטות האלה שלי? כאשר אניאוספת התנסויות, לאן הולכות כל ההתנסויות שלי בחיים? מה בי חווה אותם ואיך אפשרלרתום את כל אלה למשהו שיעזור לי לחיות טוב יותר. היכן יושבת הכוונה שלי? כל המידעהזה, נאסף בתודעה שלי. שם המאנומאיה קושה.

הנה כמה הצעות להתבונן עליהם באימון עם תשומת לב למאנו מאיה קושה:

  • בזמן מדיטציה: האם אנחנו מנסים להשתיק את המחשבות או נותנים להם לחלוף ומקשיבים להם. "יוגה היא השקטה של תנודות התודעה" (פטנג'לי 1.2). האם השקטה זה הנכון? האם עלינו להשתיק את מה שעולה? או להתבונן במה שעולה עד שהתודעה משתתקת מהתנודות.

ישנן הרבה מאד דיסיפלינות של תרגול מדיטציות, אני מתחברת מאד לאלה שההנחיה בהן פשוט לשבת. (כיזה בכלל לא פשוט).

מחשבה נוספת: יוגה, מהמילה יוג לרתום. כמו לרתום את הסוסים לעגלה. כפי שהרכב מוביל את העגלה מכוון אותה. כך אנחנו מכוונים את החושים. כאשר אנו רותמים את כל החושים פנימה, אנו עושים יוגה.

  • ההכרה היא גם זו שמאפשרת לנו להיות להיות "חוקרים" של עצמנו. להתגמש באופן בו אנו רואים את עצמנו. להיות יכוליםלהסתכל על עצמנו רגע מבפנים ולזהות תחושות ורגשות או ממעוף הציפור ולראות את האופןשבו אנו נעים במרחב, או לשים לב איך התחלנו את התרגול ומה קרה לאורכו.  לקבוע את הקצב שבו אנו עושים דברים, את הטונוסרמת הכוח שאנו משקיעים בתרגול
  • אפשר למשל לקחת תנוחה בסיסית כמו עץ ולבחון אותהמחדש, או להחליט לצאת ממנה בשלוש נשיפות (אנלומה וילומה) ולא בבת אחת. להתבונןמחדש על האופן שבו אנו מגיבים או מתנהגים ולהחליט לבחור לנהוג אחרת. לא על טייסאוטומטי.

ויג'נאנה מאיה קושה- שכבת האינטלקט

ויג'נאנה – היכולת להבחין או להבדיל, להסיק מסקנות מתוך החוויות שאנו חווים. למשל- כשאנימבדילה בין חום על הפנים שלי לבין קור. זוהי פעולה של מאנו מאיה קושה. כאשר אנייודעת לומר שהחום על הפנים שלי נעים לי, אבל שהייה ארוכה בשמש לא בריאה לעור שלי-זוהי ויג'נאנה., התבונה, האינטלקט, היכולת להבחין.

אנחנו תופסים את העולם דרך שלושת השכבות הראשונות:

אנאמאיה קושה- באמצעות הנוכחות שלנו בעולם. הגוף שלנו שבא במגע עם העולם

פראנה מאיה קושה- באמצעות הסנכרון שלנו עם העולם- האנרגיה, הנשימה

מאנומאיה קושה- המידע שאנחנו מקבלים באמצעות החושים משתי השכבות הקודמות

ויג'נאנהמאיה קושה- מייצגתאת התפיסה שיש לנו לגבי כל המידע שקיבלנו, ההחלטות שלנו, האופן בו אנחנו מרגישיםלגבי המידע שהתקבל המטרות שאנו מציבים לעצמנו, הערכים. אנחנו לא עושים את זה רקדרך התודעה שלנו, אלא יש מרכיב נוסף, אולי נקרא לו הלב. ההכרה. המסקנות שנסיק הופכות להיות חלק מהאינטלקט שלנו.

כיצד נתרגל בתשומת לב לשכבת הויג'נאנה?

  • באמצעות תשומת לב. נוכל לתרגל להיות עדים בלי שיפוטיות. הסטודיו מלוכלך? האם נוכל פשוט לציין זאת מבלי להתמסר לרגשות שעובדה זו מעלה בנו? העצים ירוקים? האם נוכל לראות זאת רק כך? אינני מצליחה לעמוד ישר, אני מאבדת שיווי משקל. אני לא גמיש מספיק בשביל לבצע את התנוחה כפי שאני חושב שהיא צריכה להראות.

לנסות להיות עדים לאיך שאנחנו – פשוט ככה. נוכל להפסיק בין תנוחה לתנוחה ולתת זמן להתבוננות פשוטה של מה שאנחנו.

  • כאשר אימון בתשומת הלב מתבסס, נוכל לנסות להסתכל על המיינד השלילי (הדברים השליליים שאנו מרגישים וחושבים), החיובי (הדברים החיוביים שאנו מרגישים וחושבים) והניטראלי (אימון בטיפוח ההיפך וחזרה למקום מאוזן). לא תמיד חייבים להיות בחיובי או בשלילי. אם מסתכלים על שניהם, אפשר להיות באמצע.

אננדה מאיה קושה:

כמו לוטוס שצומח בתוך הביצה, בתוך סביבה שאינה תומכת אך מכיל זוהר ויופי מיוחד שצובעאת כל הביצה, כאשר אנחנו מתחברים עם הערכים האמיתיים שלנו,

כאשר אנחנו עושים פעולה שמרגישה נכון בכל הגוף והתודעה

כשאנחנו מחזירים את עצמנו לנשימה רגילה אחרי נשימה עם מניפולציה (כמו קפלבהטי)

כשאנחנו מצליחים ליצור חיבור בין האופן שבו הגוף שלנו מונח, לאופן בו אנחנו חושבים או המיינד שלנו פועל ומחברים את אלה לנשימה. האיחוד הזה מייצר יוגה. את הפירות של האימון הזה נרגיש בכל הרבדים שלנו.  

סגירת תפריט