כל מה שרציתם לדעת על שיעורי יוגה פרטניים

צרו איתי קשר

פוסטים אחרונים

הרפייה – התנוחה הקשה ביותר

הרפייה – לא רק בסוף אימון. האימון מתחיל בהרפיית מאמץ. כך אנחנו מכינים את הגוף שלנו לעבודה. הרפיית מאמץ היא עיקרון מרכזי וחשוב באימון, ובעיקר

קרא עוד »

אימון אישי – הרגל משנה חיים

לכולנו ברור למה אימון אישי הוא דבר חיוני וחשוב כאשר מבקשים לבסס ידע שנצבר מתוך התנסות. אבל אולי דרך המילים והטיפים שאספתי כאן במאמר יהיה

קרא עוד »

דף הפייסבוק

מה בעצם קורה שם בשיעור יוגה פרטני? למי זה מתאים? זה לא מביך קצת? להיות לבד עם המורה? ומה אם אני לא מספיק גמיש? חזק?

נחלק את התשובה לכמה נושאים עיקריים:

  1. מה בדיוק קורה בשיעור?

אפשר לקבוע שיעור פרטני יחיד או סדרה של מספר שיעורים פרטניים. בדרך כלל, המפגש הראשוני, יהיה ארוך יותר ובו נתוודע אחד לשני, אני אשאל הרבה שאלות, חשוב לי לשמוע על הרגלי החיים ביום יום, וגם לראות את המתאמן/ת בתנועה: בעמידה, בהליכה, בישיבה, בשכיבה, במעברים בין כל אלה. חשוב לי לראות איך האימון מתנהל בתנוחות שדורשות שיווי משקל או סינכרון ותיאום בין שני צידי הגוף

הגוף שלנו מתנהג שונה בכל יום. ולכן אנחנו מתאמנים על חידוד ההקשבה לגוף, הפניית תשומת לב חוקרת לניואנסים.

זה מתחיל ביצירת שקט חיצוני. אנחנו מתחילים בישיבה שקטה, כדי שנוכל לפתח קשב ולהבחין במה שקורה לנו בתוך הגוף. בהתחלה בחושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח, תחושות הגוף. וממשיך אל ההקשבה פנימה, לדברים שעולים מהגוף, אי נוחות, כאבים, מתיחויות, מחשבות, רגשות, תחושות, זכרונות. עצם ההתארגנות בישיבה, ויצירת שקט כדי להתחיל לנוע, מאפשרת לעצמנו למצוא את הארגון שיתאים לגוף שלנו לעשות כך.

ממשיכים בעבודה על הנשימה, חשוב בעיניי לתרגל את הנשימה בנפרד מהתנועה. כיוון שהנשימה שלנו, על אף שהיא טבעית ולא רצונית, היא יכולה גם להיות רצונית והיא המפתח שלנו והשער לקשר אל מערכת העצבים שלנו. שליטה בנשימה היא כלי חשוב מאד לתרגול וגם לחיים. כדי שהכלי הזה יהיה זמין מתי שנרצה להשתמש בו, צריך להתאמן עליו. לכן אנחנו עושים תרגילים נשימתיים מכל מיני סוגים.

מתחילים לחבר ולסנכרן את הנשימה עם תנועה, בהחלה מאד בקטן ולאט לאט, עם האימון מתפתחת גם היכולת. האימון התנועתי, ה”אסנות” התנוחות, מותאמות ליכולת ולצרכים של המתאמן. במפגש הראשון, בדרך כלל מתוודעים לתנוחות המתאימות לצרכים וליכולת של המתאמן, בסדרה של מספר מפגשים, חוזרים על האימון, משכללים ומפתחים אותו לכדי אימון כתוב/מצולם איתו המתאמן יכול להמשיך לבדו בבית.

רק באמצעות אימון לומדים יוגה.

נוצר איזשהו תהליך של מספר מפגשים שבו בין שיעור לשיעור מתאמנים על מה שעשינו ומכוונים בעדינות לפי מה שמרגיש טוב בגוף. חלק מן הדברים משנים או מורידים, חלק משאירים ומתקדמים עוד שלב הלאה, זה תלוי תמיד במידת שיתוף הפעולה והאחריות שהמתאמן לוקח על עצמו.

אני רואה את זה כעבודה משותפת של שנינו. אני יכולה לכוון אבל האחריות להתאמן היא שלך. אין קיצורי דרך בתהליך הזה, רק באמצעות אימון לומדים יוגה.

הרפייה

בתום האימון מניחים לגוף להרפות ממאמץ. כמה דקות של הרפיה. מותר להירדם. מבטיחה להעיר כשמסיימים.

לעזוב את האחזקה והשליטה, היא אחת מן המטרות. ולכן, זה המקום להתאמן בו על להניח את עצמנו ולנוח, להרפות ממאמץ לגמרי, להתמסר להרפיה ולאפשר לי לקחת את המושכות, להחזיק את המרחב עבור המתאמן.

חשוב לציין כי לא כולם מרגישים נוח לשכב ולנוח. זה ממש בסדר. אפשר גם לשבת יחד בשקט.

לומדים לסגל הרגלים חדשים בריאים

כדי שהאימון יתבסס ויהפוך להיות הרגל, צריך להתחיל מאד בקטן, במידה שאפשרית לתחזוקה לאורך זמן, ולכן חשוב שיהיה קשר אישי עם מורה שיכול לכוון ולהתאים אימון ליכולות הגופניות אבל גם לאורח החיים של המתאמן. עם הזמן, כאשר ההרגל להתאמן מתבסס ומעמיק, מרגישים קפיצת מדרגה משמעותית, בגמישות, בחוזק, במסוגלות. ולפעמים עוד ועוד שינויים בריאים נכנסים לחיים. (תזונה, רוגע, תחושת נינוחות בגוף)

2. למי זה מתאים

כל אחד ואחת יכולים להתאמן ביוגה. אבל סוג האימון הזה לא מתאים לכל אחד. צריך לנסות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא. לפעמים זה קשור לקשר שבין המורה לתלמיד. המורה צריך להתאים, בתכנים שיש בשיעור, בקצב, בקול, המטרה היא שהתלמיד ייצא בתחושת נינוחות ומרווחות בגופו גם אם עבד קשה. לפעמים, עד שהגוף לומד כמה כוח צריך להשקיע, עובדים הרבה יותר חזק ממה שצריך, ואז שיעור ניסיון אחד לא תמיד מספיק. לפעמים צריך לנסות שלוש או ארבע פעמים כדי להבין אם זה נכון לי או לא.

3. למה זה חשוב לי בעצם?

יוגה היא היכולת לחבר את התנועה, הנשימה והמחשבה יחד. כלומר, לשלוט בתשומת הלב שלנו באופן כזה שבאמצעות תשומת הלב שאנחנו מפנים פנימה אל כל מיני מקומות בגוף, אנחנו מעוררים אותם לנוע, להתגמש ולהתחזק. אימון כזה, לא נשאר על המזרון, אימון כזה הוא רק דוגמא לאיך אנחנו בחיים. לדוגמא: אם אני מתאמנת בכיתה ורק מסתכלת מסביב איך כולם עושים פה ורק אני לא מספיק גמישה, זה רק ביטוי לדפוס מחשבה שיש לי גם בחיים. כשאני לומדת לראות את זה כמחשבה בלבד, היא לא מנהלת אותי באותה העוצמה. או כשאני מתבקשת לעמוד על רגל אחת ולא מצליחה, האם אני ישר אומרת לעצמי: איזה גרועה אני, אין לי שיווי משקל בכלל, עדיף שלא אבוא יותר או שאני דווקא מנסה שוב ושוב ושוב עד שהגוף שלי ממש מתעייף, שני הקצוות האלה, הם דפוסי התנהגות. לפעמים אנחנו ככה ולפעמים ככה, לפעמים איפשהו באמצע. היכולת לא “להתערבב” לא להזדהות כל כך עם המחשבות האלה, היא מה שאנחנו מתאמנים עליו באמצעות תשומת הלב אליהם. המחשבות האלה, תמיד יהיו בצורה כזו או אחרת. היכולת להתנהל בחיים עם מודעות אליהם מבלי לתת להם “לנהל” אותנו, מתאפשרת יותר ויותר עם האימון. לעיתים, הביטוי של זה יהיה רוגע, כך שנראה שאימון יוגה הוא מרגיע.

אימון יוגה מרגיע?

בהחלט אימון יוגה מרגיע, אבל זהו תוצר של תהליך ארוך של אימון להישאר יציבים ונינוחים גם כאשר לא נוח.

ליצור מערכת יחסים מחודשת עם הגוף

כאשר אנחנו מכירים את עצמנו טוב יותר, קל לנו להתייחס אל עצמנו בסלחנות, עם פחות שיפוטיות. לאורך זמן, אנחנו לומדים לסמוך על עצמנו יותר ויותר, ומפתחים מערכת יחסים יציבה עם הגוף. כלומר, מצד אחד, אנחנו דורשים ממנו די הרבה, ומצד שני גם לומדים להקשיב לו ולספק לו את מה שהוא צריך כדי שנוכל לחיות בו בשלום ובבריאות לאורך זמן.

כפי שאמר פטנג’לי, אבי תורת היוגה שכתב כבר לפני מאות רבות: “יישומה (של היוגה) בהדרגה”.

סגירת תפריט