YOGACT- רשמים מאימון משלב יוגה ופסיכולוגיה

צרו איתי קשר

פוסטים אחרונים

"דרישטי" – אימון בנקודת מבט

אחד הדברים המאתגרים באימון יוגה, הוא שימור הפוקוס שלנו, או ריתוק תשומת הלב שלנו לדבר מסויים לאורך זמן. תשומת הלב שלנו קופצנית, וכל הזמן עוברת

קרא עוד »

מה עליי לדעת לפני שיעור יוגה?

מה כדאי להביא לשיעור יוגה? כדאי להגיע לשיעור יוגה עם בגדים נוחים לתרגול. כמורה אני תמיד מעדיפה לראות את כפות הרגליים והקרסוליים של תלמידיי. אני

קרא עוד »

נורופתיה

נימול בכפות הידיים והרגליים לאחר טיפולים כימיים היא תופעה מוכרת כתופעת לוואי עצבית. למה זה קורה ומה עושים עם זה תופעת נימול בכפות הידיים והרגליים

קרא עוד »

דף הפייסבוק

ACT- Acceptance and Commitment Therapy

כל אחד מאיתנו נושא צלקות. לכל צלקת הסיפור שלה, הצלקות שלנו מספרות אותנו.

את המפגש הראשון של קבוצת ה YOGACT, פתחנו בחשיפת צלקת . לא בהכרח באופן פיזי כך שנראה אותה, אלא סיפרנו על צלקת שאנו נושאים איתנו על גופנו. סיפרנו את סיפור הצלקת.

צלקת היא דבר שאפשר לראות בחוץ, על הגוף שלנו, היא סימן שנוצר עקב אירוע, אבל תמיד יש מאחוריה סיפור, שהוא הנראטיב שלנו. האופן בו אנו מספרים על הצלקת, בוחרים מה להגיד ומה להסתיר, מבטא באיזשהו אופן את הדברים שחשובים לנו בחיים.

כשאנחנו מספרים על הצלקת שלנו, אנחנו בעצם מספרים על איך שאנחנו רואים את עצמנו. הסיפור מושפע מהתניות, משפחתיות או חברתיות, מושפע מאיך שאנחנו תופסים את עצמנו, הדימוי העצמי שלנו, התנסויות שהיו לנו או לאחרים סביבנו בעבר.

הסיפור שלנו יכול להיות דרמטי, טראומטי, או מצחיק, לפי האופן בו החוויה נתפסה בזיכרון שלנו.

פטנג'לי (מראשוני מורי היוגה בעל היוגה סוטרה לפטנג'לי, טקסט יוגי קדום) כתב, שישנן חמש תנודות לתודעה. כאלה שגורמות כאב וכאלה שאינן גורמות כאב (5-6.1).הזיכרון שלנו, הוא רק אחת מהתנודות. הזיכרון שלנו מושפע מאיך שאנחנו תופסים אותו.הוא לא בהכרח אמיתי. מצד אחד אנחנו מחווטים לברוח מן הכאב, ומצד שני אנחנו שוהים בו. שתי הצורות גורמות לכאב.

כשאדם מתאמן ביוגה, הוא מתאמן על השקטה של התנודות הללו. אז יכול אותו אדם, אולי לרגע, להיות מסוגל להסתכל על עצמו קצת מבחוץ ולראות "ממעוף הציפור" את התנודות של התודעה. לזהות את המרכיבים בהן, שאיתן הוא מזדהה, או הדברים שהתודעה מספרת לו,למשל כשאותו אדם מנסה לעמוד בתנוחת העץ, ומתנדנד ללא הפסקה, אולי התודעה שלו אומרת לו "אתה לא תצליח", "זה קשה מידי", אתה לא בנוי לזה" ,"זה מסוכן", " אתה תיפול". לרוב, אנחנו מזדהים לחלוטין עם התודעה הזו שאומרת לנו את כל הדברים השיפוטיים האלה, ולכן חושבים שאנחנו, לא מספיק טובים, לא מספיק גמישים, לא מספיק מוצלחים. באמצעות אימון מתמשך אנחנו לפעמים יכולים להסתכל על עצמנו בעיניים פחות שיפוטיות, אולי עיניים קצת "הוריות" שמסוגלות לחמול, להכיל ולרכך, ולהבין שהתנודות האלה הן רגשות, מחשבות, ותחושות שעוברות וחולפות, הן מה שאני חווה כרגע, אבל הן לא יישארו שם לנצח והן לא  מי שאני.

באימון של תרפיית קבלה ומחויבות ((ACT, באמצעות כלים של מיינדפולנס, ניתן להבין שמה שאני חושבת עכשיו: "אני לא אצליח", "אני לא מספיק טובה"… זו בעצם רק מחשבה ושאני יכולה להפריד אותה ממי שאני. לעשות לרגע זום אאוט, להיות מסוגלת להסתכל מבחוץ על הסיטואציה ולזהות את הדברים שמעכבים אותי בתוכה.

היתרון העצום של שילוב יוגה עם ACT הוא שסוג האימון המשולב הזה- עוסק בהפניית תשומת הלב למקומות בהם יש אי נוחות, או באופן פיזי בגוף, או באמצעות מחשבות/ תחושות לא נעימות.  כך מתאפשר לראות את הדברים בסביבה מוגנת בזמן אמת, לעבד אותם ולאתגר את המתאמן להבין שהאימון לא תמיד מניב פירות מידיים ולפעמיםצריך לקבל את אי הנוחות ולהתאמן להיות יציבים ונינוחים בתוכה. באמצעות שיחה על התחושות שעולות מתוך תרגול גופני ודיוק אל מה שהייתי רוצה להיות או מה שהייתי רוצה להרגיש, אנו מתכווננים על הפעולות שדרושות לנו לעשות כדי לממש את הרצונות שלנו.

ניקח לדוגמא את תנוחת ה"לוחם" – במסגרת הקבוצה, דנו במרכיבים שלה, מצאנו שהלוחם מתאפיין ביציבות, התבססות בקרקע, התארכות שמרמזת על העובדה שיש לו חזון, יש לו עבר ועתיד אליהם הידיים מתארכות, מבט שווה נפש אל האופק, סבלנות בהמתנה לקראת מה שיבוא…. דנו בכך שייתכן שהוא "גיבור", לאו דווקא "לוחם", במסגרת התרגיל ניסינו למצוא איך כל אחד יכול להרגיש את התכונות האלה בתוך התנוחה, ומעבר לזה- בחיים עצמם, ולמצוא את הדרך לפעול באופן אקטיבי מתוך תשומת לב בכיוון הערכים שחשובים לו בחיים.

חלק מתהליך העבודה הוא הגדרת ערכים אלה ובחירה בפעולות שיקרבו את המתאמן לקראתן.

"האימון הוא המאמץ להתייצב בכך". (פטנג'לי 13.1)

האנטומיה היוגית (על פי הטאיטריאה אופנישד, Taittiriya Upanishad) מדברת על חמישה רבדים, חמש שכבות. הרבדים האלה- נושקים אחד לשני ויש ביניהם קשריםעדינים, הם לא מנותקים אחד מן השני.

הגוף- הבשר, השרירים, העצמות הן רק הקליפה החיצונית שלנו. הן רק רובד אחד.

בקבוצה שבה התקיים שילוב של יוגה ואקט, הפנינו זרקור גם על השכבות הפנימיות יותר-האנרגטית (חישתית), התודעתית (מחשבות ורגשות, איך רואים אותי, איך הייתי רוצה שיראו אותי), האינטיליגנטית/תבונית (מה חשוב לי, מה אני מוכן לעשות בשביל זה) והרוחנית,שהיא פנימית מאד ונגלית רק לעיתים רחוקות ומאפשרת להרגיש סיפוק, שמחה ושביעות רצון.

ב YOGACT, אנחנו מתאמנים על פיתוח גמישות וזיהוי הרבדים האלה,  בהתחלה בתוך אימון מובנה, ואחריו, כשהגוף כנוע יותר ומתמסר יותר בקלות, לספיגת התובנות והטמעתם בחיים.

תהליך כזה, של צמיחה והתפתחות, העמקה והתבוננות בתגובותיו של הגוף, תגובותיה של התודעה, תוך כדי תנועתיות, מעלה מסקנות.

אדם שמבקש להפסיק לעשן. יכולות להיות לו סיבות רבות לכך: זה פחות מקובל לעשן בחברה של היום, הוא לא אוהב את עצמו ככה, זה יקר. כל הסיבות האלה הוכחו כלא מספיק חזקותבשביל ששינוי אמיתי ייעשה. איך אותו אדם ירצה לבחור בפעולות לשינוי? אם תהיה סיבה מספיק טובה כדי לעשות זאת, אם יראה זאת כאמצעי להגשים ערך שאותו הוא מכבד.

למשל,אם אותו אדם, תוך שיחה ומחשבה על מה חשוב לו שיהיה לו, מבטא רצון לחיות עוד זמן רב, שהגוף שלו יהיה בריא וחזק, כדי להמשיך ולראות את ילדיו גדלים או להרגיש שיש לו ריח טוב שלא מרחיק ממנו אנשים, יהיה לו קל יותר לעשות את השינוי כאשר הערך של בילוי זמן משפחתי עומד לנגד עיניו. זאת ועוד, אם עבור אותו אדם שמבקש להפסיק לעשן"חיים ללא סיגריה אינם חיים" או "הקפה של הבוקר לא שווה כלום"או "עבודה בלי הפסקת סיגריה מלחיצה מידי", בטיפול  ACT, באמצעות כלים מעולם המיינדפולנס, מופנית תשומת לב לתחושות (מתח שעולה בגוף, צורך להכניס משהו לפה) ולרגשות שעולים. וכך,לומד אותו אדם, לפעול על מנת להפסיק לעשן תוך שהוא מרגיש את הקושי ונותן לו מקום,לא בורח ממנו ולא מנסה לפתור או לשנות, מתוך מודעות וללא שיפוטיות. כשאנו נותנים ערך לכאב ולמצוקה שלנו, היכולת להמשיך ולשהות בו, מתחזקת.

לרוב באימון גופני בלבד, המסקנות או התחושות של אדם תוך אימון נותרות ללא עיבוד. עיבודן של אלה, לכדי בחירה באופן פעולה שיקרב למגע עם הערכים החשובים למתאמן, מתאפשרת באמצעות שיחה.

בין אם השיחה מתקיימת אחרי האימון, או האימון תואם ערכים שהועלו בשיחה טרם תחילתו,  הדבר מעודד בחירה בפעולה מתוך חיבור וכך לאורך זמן, נוצר שינוי בדפוסי הפעולה של המתאמן.

שתי הגישות  ACT  ויוגה, בעלות עולם מושגים דומה מאד המאפשר יצירת דו שיח ומתאפשר שימוש בכלים משני העולמות כדי לקדם את התהליך.  

קבוצת YOGACT מציעה לאנשים שאמונם בגופם נפגם, עקב פציעה, מחלה או התמודדות גופנית כלשהי, הזדמנות לחידוש מערכת יחסים בריאה יותר לאורך זמן, עם גופם.

סגירת תפריט