מה ההבדל בין יוגה ליוגה תראפיה (ויוגה שיקומית)?

מהי יוגה?

חיבור והבנה מערכתית

יוגה היא תהליך של הבאה לשיווי משקל בכל הרבדים (קושות): הפיזי, האנרגטי, התודעתי, האינטלקטואלי וברמת החיבור הפנימי.

פירוש המילה יוגה, YOK, הוא חיבור, רתימה של כל החלקים יחד.

חיבור בין חלקים, בין מערכות, בין הפנים והחוץ.

יוגה מזמינה אותנו להתבונן בעצמנו ולשוב למצב של איזון שבו המים שקטים, הגלים עדינים והמערכת נעה בתיאום.

התרגול נועד לסייע לנו לזהות את סערות הנפש דרך התכנסות החושים, נשימה, התרכזות ותנועה, ולהרגיע אותן בעזרת תרגולים שונים.

היוגי נדרש להגיע למצב יציב על מנת לצמוח, ולהתחזק ולהתגמש פיזית ומנטלית כדי לפתח את משאביו בכל הרבדים.

במסורת היוגית, התרגול היה אישי מאוד. אדם ישב עם הגורו שלו שנים ארוכות, קיבל הנחיה מותאמת לו, ושינה את התרגול לאורך חייו בהתאם לצרכים שהשתנו.

זהו תהליך עדין של איזון, ובמובן זה כבר יש בו מימד תרפויטי.

התרגול הקבוצתי כפי שאנו מכירים היום הוא פיתוח מערבי חדש יחסית.

מהי יוגה תראפיה?

יוגה תראפיה היא המשך ישיר של התרגול היוגי, אך היא מתמקדת באדם בזמן חוסר איזון.

יוגה תראפיה, שואפת לספק לאדם תרגול מותאם אישית למצבו, לצרכיו ולנסיבות חייו, באופן שמאפשר לו לקחת אחריות ולהשפיע על מצבו.

תהליך העבודה כולל תשאול, הערכה, בניית תרגול להמשך ביתי ולעיתים גם ליווי מצולם או כתוב. בשונה מטיפול שבו אדם מתמסר למטפל, כאן המטרה היא שהאדם יחוש שהוא יכול לשנות את מצבו דרך תרגול, ולהפוך לפרואקטיבי בתהליך ההחלמה שלו.

מטרת היוגה תראפיה

בעוד היוגה מכוונת להעמקת המודעות והכרת העצמי, היוגה תראפיה מבקשת לתמוך במערכת שבאמצעותה נוכל להגיע לתכלית הזו.

כאשר המערכת אינה מתפקדת היטב מכל מיני סיבות, היוגה תראפיה נועדה להיטיב, לחזק, לדייק, לארגן ולהעצים את המערכת (הגוף על רבדיו) כדי לאפשר את המסע לגילוי העצמי.

המטרה היא להביא את האדם למצב של בריאות בכל חמשת הרבדים, ומתוך כך לאפשר לו להתקדם אל עבר המימוש העצמי שלו, היכולת לראות בעולם מתוך בהירות.

הערכה והתבוננות

העבודה התרפויטית מתבססת על תהליך הערכה מדוקדק דרך חמשת הקושות.

המטפל בוחן היכן נדרשת תמיכה בכל רובד, ורותם סל רחב של ידע מתוך משאבי הידע והניסיון שלו: אנטומיה, פיזיולוגיה, איורוודה, תזונה, רגש, תודעה. (ולכן חשוב כל כך שיוגה תרפיסטים ימשיכו בלמידה ותרגול)

היוגה תרפיסט הוא מעין עורך של ידע: בוחר מה רלוונטי למטופל הספציפי, ומוסר לו אותו במנות קטנות ואפשריות לעיכול.

דרך הקשר שנוצר בתהליך, מתאפשרת גם רפלקציה הדדית: המטופל רואה את עצמו דרך עיני המטפל, והמטפל נוגע באדם שמולו באופן מדויק ומכיל.

הקשר התרפויטי

ביוגה תראפיה, הקשר בין התרפיסט לתלמיד שונה מהקשר של מורה ליוגה ותלמיד.

זהו קשר בעל אופי טיפולי, המבוסס על התמדה משני הצדדים, נוכחות, אמפתיה וגבולות ברורים.

על היוגה תרפיסט ליצור תנאים שבהם האדם יכול לעזור לעצמו ללא תלות במטפל.

הטיפול אינו בבעיה עצמה אלא באדם שנושא את הבעיה באופן הוליסטי.

האחריות לטיפול נשארת אצל המטופל, והתרפיסט מחזיק עבורו את המרחב הבטוח שבו מתאפשרת תנועה, ריפוי ולמידה.

ידע, תהליך וגבולות

היוגה תרפיסט נדרש למיומנויות רבות: עבודה עם בעלי מקצוע אחרים, הבנה מערכתית של מצבים פיזיים ורגשיים, והיכרות עמוקה עם גבולות התחום.

הוא אינו פיזיותרפיסט או אורתופד וגם לא פסיכולוג, תפקידו אינו לתקן אלא לעזור לאדם להכיר את עצמו דרך התרגול.

לכן אי אפשר לעסוק ביוגה תראפיה מבלי לעבור מסע אישי ביוגה.

התהליך הפנימי של למידה, תרגול, שינוי והבנה הוא שמאפשר לזהות מה עשוי לחולל שינוי אצל אדם אחר.

היוגה תרפיה נלמדת מתוך התנסות בחיים עצמם.

אי פגיעה ודיוק

עקרון האהימסה (אי פגיעה) מונח בלב היוגה תראפיה.

על מנת ליישם אותו נדרשת רמה גבוהה של דיוק, הקשבה, והבנה מעמיקה של האדם שמולנו.

חלק מתפקידנו כמורים הוא ללוות אנשים במסעם, והיוגה תראפיה היא המסלול המתמשך של הלמידה כיצד לעשות זאת.

האיכות של התאמה אישית של תרגול, היא מיומנות נרכשת הדורשת ניסיון ולכן דרושים כאן זמן, למידה, וסבלנות.

אחריות ולמידה מתמשכת

חשוב שיוגה תרפיסט יכוון להיות בלמידה מתמדת, בנוכחות בהירה ולא מתערבת, רואה וחומלת. המפגש עם מורכבויות גופניות ורגשיות מזמין אחריות עמוקה כלפי עצמנו וכלפי תלמידינו.

כאן האתיקה היא בסיס לעבודה והגבולות צריכים להיות ברורים לשני הצדדים.

חשוב להישען על מסורת תרגול, על מורה מלווה או סנגהה.

חשוב שלפרוק עומס, לשים גבולות, ולהיעזר בהדרכה מקצועית יהיו דבר שבשגרה.

יוגה תראפיה ויוגה שיקומית

האופן שבו אני תופסת את ההבדל בין שתי האסכולות הוא זה:
יוגה תראפיה ויוגה שיקומית נובעות מאותו שורש אך מתממשות באופן שונה.
ביוגה תראפיה מתרחשת למידה על האדם בכללותו דרך דיאלוג בין היוגה תרפיסט והתלמיד, תהליך שינוי פנימי. זהו מסע של הבנה והתבוננות המאפשר ריפוי מבפנים החוצה ושיח רוחני הוא מרכיב מרכזי בעבודה.

ביוגה שיקומית, לעומת זאת, העבודה התנועתית והפיזית תופסת משקל נכבד יותר מנפח העבודה. מטרת התרגול היא לשקם מצב גופני, לשפר תפקוד, להחזיר יציבות וליצור איזון. דרך פרקטיקות שיקומיות מדויקות אנו מביאים את הגוף והנפש בחזרה להרמוניה, ובכך משפיעים על כל חמשת הרבדים.

הפן המשלים הוא שהיוגה השיקומית אינה רק תיקון או שיקום של הגוף, אלא דרך לגעת בתודעה דרך החומר.

היא מאפשרת לנו להבין לעומק את יחסי הגומלין בין הנשימה, התנועה וההכרה, ולתרגל את עקרונות הויג'נאנה יוגה (הרפיית מאמץ, כוונה, השתרשות, התארכות והתרחבות, חיבור ונשימה) מתוך הגוף החי.
היא מבקשת מהמטפל להחזיק ראייה כפולה: דיוק ביומכני מחד, ותודעה יוגית מאידך.

השפה הפיזית הופכת לכלי להעמקת ההבנה המנטאלית. והבסיס הפילוסופי הוא חלק בלתי נפרד מסל הכלים של היוגה תרפיסט גם אם השיח בעל גוון יותר פיזי גופני.

היוגה השיקומית היא היישום המעשי, הפיזי, של הרעיונות התרפויטיים.

שתי הגישות מתקיימות זו לצד זו, מזינות זו את זו, ומוליכות את האדם חזרה לחיבור לרתימה (YOK) למקום שבו הכול נע יחד בהרמוניה.

אולי יעניין אותך גם:

ריפוי באמצעות תנועה ויוגה שיקומית

איך תרגול מביא להשתנות עמוקה (פארינאמה)

קורס הכשרת מורים בסיסי 350 ש"ל ליוגה שיקומית 2026 מוכר על ידי ארגון מורי היוגה

דילוג לתוכן